#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנ. הנכרים העובדים את ההרים 1) מה דין התקרובת ומדוע 2) לאיזה<br>ענק נאמר ולא ההרים אלהיהם 3) מה דין הנכרי ומדוע? 	"1) לרש""י ולר""י (בתוד""ה אלהיהם) ההרים. אינ ם עבודת כוכבים ולכן התקרובת מותרת. לר""ת ההרים הם עבודת כוכבים ולכן התקרובת אסורה, ואם מקריב במקום רחוק מן ההר מותרת כיון שאין מתכוין לשם ע""ז.<br>3) רש""י ור""ת פירשו שלא צוה לאבד את ההרים והתוס' הביאו פירוש רש""י שכתב שההרים עצמם מותרים לזריעה ולחצוב מהם אבנים.<br>4) בסייף דזו מיתתם של בני נח. לרש""י אע""ג דלאו עבודת כוכבים נינהו לענין איתסורי, עובדיהם מיהא לשם עבודת כוכבים עבדי להו ולעבודת כוכבים מיכווני. לר""ת כיון שהם עבודת כוכבים."	עבודה זרה מה. ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנא. מה הדין ומדוע 1) ציפוי הר 2) גרעין או אילן שנטעו ולבסוף עבדו?<br>	"1) לרמי בר חמא אמר ר""ל לת""ק צפוי הר אינו כהר ונאסר דכתיב לא תחמוד כסף וזהב עליהם, רש""י פירש כל שעליהם והתוס' (ד""ה ת""ק) פירשו דהכא בציפוי הנעבד ואע""ג דקרא בנוי עבודת כוכבים, דימו ציפוי הנעבד לנוי שלא נעבד, א""נ דקרא אסמכתא בעלמא, ולרבי יוסי הגלילי ציפוי הר כהר, דבטל לגבי הר ומותר כמוהו, ועליהם דקרא אפסילי אלהיהם תלושים קאי. לרב ששת לכו""ע ציפוי הר אינו כהר ואסור.<br>2) לרב ששת לת""ק אילן שנטעו ולבסוף עבדו מותר ולריה""ג אסור <sup>סא</sup>. לרש""י חלקו בגרעין דת""ק סבר דכיון שנטעו גרעין<br>שלא לשם אשירה אין זו תפיסת ידי אדם וריה""ג סבר נטעו גרעין נמי אסור דלא דמי להר שלא היה בו תפיסה כלל, אבל בנטעו אילן לכו""ע אסור שהיתה בו תפיסה בשעת נטיעה. לתוס' (ד""ה והכא) בנטעו גרעין לכו""ע שרי דאין זה תפיסת יד אדם ונחלקו בנטעו אילן אי השרשת הקרקע מבטלת התפיסה או לא. כתבו התוס' (ד""ה תנא) שלרמי בר חמא לכל התנאים במשנתנו אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור.<br>לרבי יוסי בר' יהודה אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור ולומד מהיתור של ואשריהם תגדעון, לעץ שגידועו אסור ועיקרו מותר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סא.  רש""י פירש שלריה""ג אינו אסור כולו אסור ולת""ק אף שעיקרו מותר אלא תוספתו ולת""ק אפי' תוספתו מ""מ מודה שתוספתו אסורה. וכתב אינה נאסרת. והר""ן כתב שלריה""ג במגלה עמוקות שבסוגיין משמע  כפרש""י אך דלקמן מח, א נאמר פליגי בעיקרו ולא כסוגיין ולזה כיון דתוספת לד""ה אסור ות""ק וריה""ג הר""ן בדבריו .</span>"	עבודה זרה מה. - מה: ותוס'		
